המדריך הכלכלי למהפכן המתחיל (1)

זה הראשון בסדרת מאמרים קצרים על המצב הכלכלי בישראל, שינסו להסביר למה כשנדמה לנו שהממשלה דופקת אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות – אנחנו לא מדמיינים את זה, ולמה חייבים לשנות את סדרי העדיפויות ואת המדיניות הכלכלית של המדינה, שהמוציא לפועל שלה הוא משרד האוצר. המאמרים מוקדשים לכל מי שלוקח חלק במחאה, ומרגיש שחסר לו ידע תיאורטי וטיעונים טובים כדי להתמודד עם הטענות בנוגע לפופליסטיות והתפנקות של המוחים.

מיסוי ישיר ומיסוי עקיף: כיצד המדינה מורידה את המס על העשירים ומעלה את המס על מעמד הביניים והשכבות הנמוכות

באופן עקרוני מערכת המיסוי בישראל אמורה להיות פרוגרסיבית, כלומר ככל שמישהו נמצא ברמת הכנסה גבוהה יותר ככה הוא משלם יותר מס. בפועל, בשנים האחרונות בישראל יושמה תוכנית להורדת מס ההכנסה השולי על יחידים ומס החברות, לצד הגדלת המיסוי העקיף. מיסוי עקיף הוא לרוב מיסוי רגרסיבי, כי הוא קבוע ומוטל על הצריכה. מכיוון שכך, כאשר מישהו ברמת הכנסה ממוצעת קונה פחית קולה, הוא משלם את אותו סכום כמס שמשלם, נאמר, נוחי דנקנר. אלא שסכום זה כשיעור מתוך סך ההכנסה של נוחי דנקנר הוא הרבה יותר נמוך משיעור מסך ההכנסה של בעל משכורת ממוצעת. הדבר נכון לגבי כל מיסוי על צריכה: מכס על סיגריות, בלו על דלק וכו'.

באוצר מאוד אוהבים להפחית מסים, בייחוד על מי שגם ככה מרוויח די הרבה. מס החברות בישראל ירד מ-36% בשנת 2003 ל-25% בשנת 2010 (לשם השוואה, בארה"ב מס החברות הוא בסביבות 40%). אבל באוצר לא מסתפקים בזה, ומתכננים להוריד את מס החברות ל-18% עד שנת 2016 – שיעור נמוך בהרבה מהממוצע במדינות המפותחת. כל הפחתה של 1% במס החברות גורעת מתקציב המדינה כ-650 מיליון שקל (אל תתפסו אותי במילה).

מס ההכנסה המירבי על יחידים ירד מ-59.7% בתחילת העשור הקודם ל-45% בשנת 2010, והוא צפוי לרדת ל-39% עד שנת 2016. חשוב לציין שכל הורדת מס על הכנסה מיטיבה הרבה יותר עם העשירונים העליונים, מכיוון שההכנסה שלהם יותר גדולה. ככה שכאשר בודקים את הנתונים מבחינת הסכום שנחסך לכל יחיד, הפחתת נטל מס ההכנסה תשאיר הרבה יותר כסף בכיסם. בישראל, בין כה וכה, חמשת העשירונים התחתונים לא מגיעים אפילו למדרגת המס הראשונה. שיעור מס ההכנסה המירבי שמתכננים במשרד האוצר יביא את ישראל לתחתית הטבלה מבחינת שיעורי המס המירבים (כלומר, מס ההכנסה המירבי בישראל יהיה מהנמוכים ביותר בעולם). ממוצע המס השולי המירבי בארגון המדינות המפותחות הוא כ-46%. מס ההכנסה המירבי בארה"ב הוא 42%, ובשבדיה הוא מגיע ל-56.6%.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מתווה ההפחתה המתוכנן צפוי לגרוע מקופת המדינה הכנסות של 8.8 מיליארד שקל בשנים הקרובות מכיוון שהפחתות המסים הישירים מצמצמות את תקבולי המדינה ממסים, צריך משרד האוצר למצוא מקור אחר כדי לסגור את הפער בין ההכנסות להוצאות. המקור הזה הוא בעיקר מסים עקיפים. אם בשנת 2000 היו המסים העקיפים במדינת ישראל אחראים ל-39.5% מסך תקבולי המסים, שיעור זה טיפס ל-48.7% ב-2010, והוא צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. במקביל ירד חלקם של המסים הישירים בסך התקבולים מ-58.2% בשנת 2000 ל-48.7% בשנת 2010, וכאמור, הוא אמור להמשיך לרדת בשנים הקרובות.

בהשוואה בינלאומית רואים בדיוק עד כמה מדיניות המסים של ישראל היא למעשה רגרסיבית. כבר בשנת 2007, לפני הפחתות המס האחרונות והעלאת המיסוי העקיף, נטל המסים הישירים כאחוז מהתוצר בארגון המדינות המתועשות עומד על 23%, לעומת 19.3% בישראל. המס העקיף כשיעור מהתוצר במדינות המפותחות הוא 10.3% בלבד – לעומת 17.4% בישראל. כלומר, בישראל יש הרבה יותר מסים עקיפים מבאירופה, לצד מס הכנסה נמוך יותר לעשירונים העליונים.

מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מה המשמעות של כל זה?

המספרים האלה מראים כיצד בעשור האחרון העלתה הממשלה, כשמשרד האוצר הוא הכוח העיקרי הדוחף למהלכים אלה, את נטל המס העקיף על האוכלוסייה – מסים הפוגעים יותר בבעלי הכנסות נמוכות, ובמקביל הורידה את המס עבור העשירונים העליונים והחברות הגדולות. ביטול מתווה הורדת המס המתוכננת לשנים הקרובות יכול לחסוך למדינה מיליארדי שקלים, ולממן חלק מהתוכניות והרפורמות שהציעו המוחים בשבועות האחרונים. אלא שמשרד האוצר כלל לא שוקל להקפיא את הפחתת המס, מכיוון שהוא משוכנע שההפחתה תועיל לצמיחה. האם הדבר נכון? לא בטוח. יש כלכלנים הסבורים כי שיעור המס המירבי ליחידים בישראל נמוך דיו, והמשך הפחתתו לא תתרום דבר. בנוגע למס החברות הדעות חלוקות אם הפחתתו בכל שיעור שהוא תורמת משהו לצמיחה. כלכלנים רבים סבורים כי התשובה היא לא. ואולי עדיף לסכם בציטוט מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסוף 2010, שבחן את הרפורמה המתוכננת במס, וקבע כי:

מקורות

* תיאור וניתוח השלכות מדיניות המסים של הממשלה, מאת אילנית בר ואילן ביטון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

* פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים בנוגע לרפורמה בהפחתות המס, 28 בדצמבר 2010