דיאלוגים מוועדת הכספים (אינטל)

14 בנובמבר 2010, דיון בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה), פרק י"ג (עידוד השקעות הון), סעיפים 55 עד 58 להצעת החוק

 ערן פולק, אגף התקציבים: העמודות – לצורך העניין, הברים – אלה הטבות המס, מה שהם שילמו פחות. הקו הזה הוא הקו של מס החברות במשק כולו. זאת אומרת, אנחנו רואים שאפילו שמס החברות במשק ירד, ההטבות ימשיכו לגדול והאומדנים לשנת 2008 הם קרוב ל-6 מיליארד שקלים הטבות.

מבחינת מענקים בעשור האחרון. אנחנו רואים מצד אחד ירידה בהיקף המענקים מאזור של מיליארד-900 מיליון שקלים לאזור של חצי מיליארד שקלים, כאשר הצבע הסגול, העמודה המופרדת, מראה את המענקים שניתנו החל מ-2006 לחברת אינטל ויתר הכסף, זה מה שניתן ליתר התעשייה.

ח"כ יעקב אדרי (קדימה): אינטל בלע הכל.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה):  למה זה קרה?

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי): ועדת הכספים אישרה את זה.

ח"כ אמנון כהן (ש"ס): הממשלה.

ח"כ משה גפני: מה הרעיון?

ערן פולק, אגף התקציבים: ב-2006 היה כניסת המפעל החדש של אינטל לקריית גת לו הוקצו שני מיליארד שקלים על פני השנים.

ח"כ משה גפני: רגע. אתם שלמים עם העובדה הזאת שרוב המענקים, הרוב המוחלט של המענקים ב-2008 הלך לאינטל?

ח"כ יעקב אדרי: לא, הייתה פריסה לכמה שנים.

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת: האישור ניתן בתחילת 2006-סוף 2005 ונעשתה פריסה של כמה שנים.

ח"כ משה גפני: לא חשוב. רוב המענקים הלכו לאינטל. כאילו אין חברות אחרות, כאילו אין מועסקים אחרים, כאילו אין מעסיקים אחרים. ואתה שלם עם זה?

חזי צאיג, מרכז ההשקעות: כן.

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים: הרב גפני, יכול להיות שיש מפעלים שמעדיפים בחוק הקיים ללכת למסלול המס ולא למסלול מענקים.

ח"כ משה גפני: בסדר, זאת גם תשובה, אבל עם כל הכבוד, המדינה עומדת כולה פחות או יותר על אינטל. זה מה שאתם אומרים כאן עכשיו.

חזי צאיג, מרכז ההשקעות: אנחנו שלמים עם זה.

אינטל ישראל. אנחנו שלמים עם זה?


דיאלוגים מוועדת הכספים (2)

דיון בוועדת הכספים בנוגע למצוקת הדיור של שכבות חלשות באוכלוסייה, לפי הצעתו של חבר הכנסת חיים אורון (מרצ). 11 באוקטובר 2010

יעקב כץ (האיחוד הלאומי): לגבי המגזר שלי.

היו"ר משה גפני (יהדות התורה): איזה מגזר יש לך?

יעקב כץ: מתנחלים. אני יכול לומר שאצלנו זה המקום היחידי שבונים.

שלמה מולה (קדימה): היחידים שמקבלים קרקעות חינם, גם על חשבון אחרים.

יעקב כץ: בחצי השנה האחרונה גדלנו ב-‎6 נקודה ומשהו אחוז והגענו ל-‎321 אלף יהודים. אני לא יכול להתלונן.

אני בא עם פתרון שהוא פתרון קומוניסטי. כאשר עבדתי עם אריק שרון – מדברים על ‎1993, אבל היו השנים ‎1990-1992 – בין ‎1990 ל-‎1992 בנינו ‎120 אלף יחידות דיור והחלוקה הייתה כזאת: אריק היה אחראי מהקו הירוק מערבה, וכצל'ה היה אחראי מהקו הירוק מזרחה. אני עם ‎60 אלף יחידות דיור.

חנין זועבי (בל"ד):  אתה מתנחל ואתה מדבר על סוציאליזם. כל הכבוד. אתה שודד קרקע ומדבר על סוציאליזם.

מירי רגב (הליכוד): עדיף להיות שודד מאשר בוגד.

היו"ר משה גפני: מירי, תעשי לי טובה. את דיברת בהתחלה. אני רוצה שכל חברי הכנסת ידברו ואני רוצה שנקיים דיון בנושא.

יעקב כץ: הגירעון בבנייה כרגע עומד על כמות של למעלה מ-‎100 אלף יחידות דיור. אין פתרון לא של העלאת ריבית או הורדת ריבית אלא צריכה להיות בנייה תקציבית כפי שהיה בזמנו של אריק שרון בשנים ‎1990-1992. צריך להרים מאה אלף יחידות דיור בבנייה תקציבית. היום צריך להחליט על כך שמדינת ישראל, כדי לסגור את הפער בין מה שנמצא לבין מה שצריך, צריך שממשלת ישראל תבנה בעצמה. ב-‎1990-1992 בנינו ‎120 אלף יחידות דיור וזה פתר בעיות גם ביש"ע וגם בארץ ישראל למשך שלוש שנים.

שלי יחימוביץ (העבודה): אין דבר כזה יותר. זה רק ‎BOT. אלה רק קבלנים פרטיים. אנחנו בעידן חדש. אגב, זה פוסט ציונות.

יעקב כץ: כולם אתי. אני גם מתנחל וגם עשיתי את זה. ‎60 אלף יחידות ביש"ע ו-‎60 אלף במערב, והקמנו מדינה. כל הצעה אחרת היא הצעה שקרית. מה שראש הממשלה לוחש לאוזנו של זה שלא יבנה ולא יבנה, ודאי שזה לא תורם.

היו"ר משה גפני: הצעה מצוינת. דרך אגב, אתה אמרת שאתה בנית ביש"ע והוא בנה בארץ ישראל. אתה לא שמת לב למה שאמרת.

יעקב כץ: לא איכפת לי איך תקרא לזה. העיקר שבנינו.

יעקב "כצ'לה" כץ. גם מתנחל וגם קומוניסט


דיאלוגים מוועדת הכספים (1)

הדיון, שנערך ב-28 בדצמבר 2009, עסק בהפחתות המסים המתוכננות של משרד האוצר. בישיבה השתתפו, מלבד חברי הוועדה, מנכ"ל משרד האוצר וראש רשות המסים. אחרי דיון ארוך בו ח"כ חיים אורון הביע את התנגדותו למתווה הפחתת המסים המתוכנן, ביקשה ח"כ רונית תירוש את רשות הדיבור.

רונית תירוש: תפיסת עולמי הכלכלית היא לא סוציאל דמוקרטית, זה ידוע, ואני אומר נכוחה שאני חושבת שהוכח, ולא רק כאן, לא עשינו את זה בזעיר אנפין, שבכל מדינה שהמסים הישירים – ואני מדברת ספציפית למשל על מס הכנסה – כאשר הם נמוכים, יש יותר אנשים שמדווחים על הכנסות.

 חיים אורון: איפה?

רונית תירוש: אם אני אצטרך להביא נתונים, אני אביא.

חיים אורון: תביאי נתונים.

רונית תירוש: חבר הכנסת אורון, תכבד. אני משוכנעת בצדקת דבריי. אני אביא את הנתונים מהמקום שמספק את הנתונים האלה. אני רואה מה קורה כאשר אותו עשירון עליון או אלפיון עליון שאנחנו כל הזמן מטיחים בו האשמות, ובכלל צריך להצטדק שהוא חי וקיים, ונושם ומשלם כאן מסים, כדי שגם משפחות ברוכות ילדים עם הכנסות פחותות שלא משתתפות כל כך בעניין מס ההכנסה, יכולות לחיות אולי קצת יותר טוב בזכות ההכנסות שבאות מלמעלה. אותו אלפיון, אני רוצה הוא יישאר במדינה ואני לא רוצה שהוא ילך לכל המדינות שמחפשים שם משלמים הכי פחות מס הכנסה ושם הוא ישקיע. גם לזה אני צריכה להביא הוכחות?

חיים אורון: כן.

רונית תירוש: בסדר. אני אביא. אני אעשה שיעורי בית ואני אביא.

היו"ר משה גפני: תודה רבה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

תצלום: איציק אדרי

רונית תירוש. בטוחה בצדקת דבריה