כן, גם זה פוליטי / כסף לשכונות ולא להתנחלויות

אין זה מפתיע כלל למצוא את ח"כ מירי רגב, מיודעתנו מימי תחילת המחאה החברתית, מנסה שוב לרכוב על המצוקה והתסכול של אזרחי מדינת ישראל – הפעם, של תושבי שכונות דרום תל אביב – וזאת מבלי להזכיר לרגע את האחריות של המפלגה שלה להיווצרות המצב הנוכחי. נראה שרגב משמשת מעין סוכנת של נתניהו למשימות טשטוש והסוואה, לערפול הבסיס הפוליטי והאידיאולוגי שיוצר את המציאות החברתית לה אנו עדים, ולהסטת האש כלפי גורמים אחרים –  שמאלנים, פעילי זכויות אדם, הפליטים עצמם –  בזמן שהמפלגה שלה ממשיכה לקדם מדיניות כלכלית שמרחיבה את הפערים החברתייים, ומשקיעה סכומי עתק בהתנחלויות במקום בשכונות בדרום תל אביב וביישובי הפריפריה.

כן, גם זה פוליטי. וזה לא שההתנחלויות והמתנחלים אשמים בכל הצרות של המדינה, אבל בניגוד לטענות של שלי יחימוביץ', סכומי הכסף שמשקיעה הממשלה בשטחים פר תושב גדולים לאין שיעור מאלה שהיא משקיעה באזרחים המתגוררים בתוך תחומי הקו הירוק.

זאת הסיבה שגם ח"כ מיכאל בן ארי, שאינו חבר בקואליציה של נתניהו, יכול להרשות לעצמו להיות נדיב בליבוי האש: היישוב שבו הוא מתגורר, קרני שומרון, זוכה לתמיכה ממשלתית בשיעור של יותר מ-60% מהתקציב הרגיל שלו, בעוד שתושבי תל אביב מסתפקים בתמיכה ממשלתית בשיעור של קצת יותר מ-10% מהתקציב. בן ארי ודאי מודע להיקף התמיכה שמקבלת המועצה האזורית קרני שומרון: אחרי הכל, ראש המועצה הוא אחיו, הרצל בן ארי. מועצת קרני שומרון אף זכתה חמש פעמים בשנים האחרונות בפרס הניהול של משרד הפנים, שמתבסס בין היתר על פרמטרים כלכליים ורמת ההוצאה לתושב – שכמובן גבוהה בהרבה בהתנחלויות לעומת יישובים בתוך תחומי הקו הירוק, בזכות אותה תמיכה ממשלתית.

הנה, בלי הרבה מאמץ אפשר להוציא מנתוני משרד הפנים טבלה שמראה את היקף התקציבים שהעביר משרד החינוך לתל אביב ולקרני שומרון בשנת 2010, ולשם השוואה, גם לשלומי, מועצה מקומית במצב סוציו-אקונומי בעייתי, עם מספר תושבים דומה לזה של קרני שומרון, וגם לדימונה. אם בן ארי באמת דואג לתושבי שכונות הדרום, הוא מוזמן לספר להם כיצד המועצה האזורית שבה הוא מתגורר מצליחה להשיג תמיכה כל כך מרשימה מהממשלה – אותה ממשלה שהוא מקפיד לתקוף בהפגנות כמו זו שהתקיימה בתל אביב. בדרך חזרה לשטחים שיעשה סיבוב במרכז המסחרי בדימונה, ייתן גם להם טיפ או שניים.

מקור: אתר משרד הפנים

תקציבי העיריות והרשויות באתר מינהל השלטון המקומי באתר משרד הפנים 

 עוד משהו על משבר הרשויות המקומיות


32 תגובות on “כן, גם זה פוליטי / כסף לשכונות ולא להתנחלויות”

  1. ido2267 הגיב:

    אתה טועה במירי רגב. היא לא סוכנת טשטוש מתוחכמת אלא סתומה שמסירה כל פעם את המסיכה מעל פני הימין . היה זה בני בגין שנאלץ לטרפד את הצעת החוק שלה להחיל את ריבונות ישראל על ההתנחלויות (ולמעשה לקלקל את הסידור שמאפשר את הכיבוש) ועכשיו היא שוב חושפת את פניו האמיתיים של הימין למגינת ליבו של נתניהו.

    • goliath הגיב:

      אני לא חושב שהיא מתוחכמת, אבל היא כן מטשטשת את העניין. שים לב שאנחנו אנחנו מדברים עכשיו על הטמטום של מירי רגב, למרות שזה ממש לא העניין. ואחר כך נתניהו אומר שצריך "להרגיע את הרוחות" וש"אין מקום לדברים כאלה", כאילו הוא סוג של מבוגר אחראי.

  2. מרקוביץ' הגיב:

    מעניין מאוד, אך רק על קצה המזלג, ועושה חשק לעוד…
    האם יש סיכוי לפוסט קצת יותר מורחב על האמרה הנפוצה, "סכומי עתק מושקעים בהתנחלויות"?

    • goliath הגיב:

      הבעיה היא שאין מקום שמרכז את כל הנתונים האלה, וכנראה שלא בכדי…. הסעיפים השונים שדרכם מעבירים תקציבים להתנחלויות מפוזרים בכל המשרדים. את הנתונים לגבי החינוך אני מוציא מתקציבי הרשויות, אבל יש המון סעיפים במשרד השיכון והבינוי, קליטת עלייה, בטח שבביטחון, ועוד כל מיני העברות והקלות במסים שאין דרך כמעט לעקוב אחריהן. הנה, רק לפני שבועיים שלוש אישרה ועדת הכספים הקלות מס ב-850 מיליון שקל בשנה (!) לטובת עידוד ההתיישבות. הם כמובן טוענים שזה גם נועד לעזור לגליל ולנגב, אבל רוב היישובים שנהנים מזה נמצאים ביהודה ושומרון.

  3. גם שהמדינה משקיעה בפריפריה מתלוננים ?

    • goliath הגיב:

      איפה אתה רואה כאן השקעה בפריפריה?

      • קרני שומרון זה מחוץ למרכז.
        הטבלה הזו לא אומרת הרבה, האם זה כל התקציב? האם גם המועצה המקומית תורמת? זה הגיוני שבת"א, אולי העיר העשירה בישראל, תהיה פחות תמיכה ממשלתית בחינוך הרי התושבים מסוגלים לדאוג לחינוך בכוחות עצמם ולא צריכים כסף של אחרים.

        • goliath הגיב:

          גם שלומי ודימונה לא במרכז, אני לא רואה שהן מקבלות תמיכה כמו קרני שומרון, למרות שהן במצב סוציו-אקונומי יותר גרוע. חוץ מזה, לפי החוק, המדינה אמורה להעביר 75% מתקציב החינוך של הרשויות – גם לתל אביב. במקום זה היא לוקחת את כספי המסים של התל אביבים – גם תושבי השכונות – ומעבירה אותם להתנחלויות. מה זאת אומרת התושבים מסוגלים לדאוג לעצמם? אז בשביל מה אנחנו משלמים מסים? לאן הולך מס ההכנסה שלנו? אבל הרי אתה כבר יודע את התשובה…. והיא לא לטובת פיתוח הפריפריה, אלא אם כן הפריפריה מבחינתך נמצאת רק מעבר לקו הירוק….

          • רוב תשלומי המס הולכים להחזר חובות וריבית על החוב. כל התקציב של משרד הפנים עומד על כ 280 מיליון.. רק המשכורות של עובדי חברת חשמל זה כ 4 מיליארד.. סך המשכורות בחברות הציבוריות עובר את ה 15 מיליארד, משכורות לתאגידים ציבורים עולות יותר 3.5 מיליארד בשנה..
            אז ברור מהנתונים שאתה לא מודאג מבזבוזים או מחלוקה צודקת.. פשוט כיף ונחמד להפיץ שנאה.
            אם אכן מצב הדיירים של השכונות היה מדאיג אותך, היית פועל להורדת המחירים בישראל והקטנת נטל המס. אלה דברים שעושים ע"י הקטנת התערבות הממשלה, לא ע"י הגדלת החלוקה.

          • *תיקון טעות: התכוונתי לכתוב "החלק הכי גדול של התקציב", לא רוב התקציב.

          • goliath הגיב:

            אני מציע, ובאמת במלוא הידידות וההערכה, שתלמד קצת על דברים שאתה מתכוון לכתוב עליהם. בשבילך, לי זה לא באמת משנה.

            אוקי, דבר ראשון, תקציב משרד הפנים לשנת 2012 עומד על 344.3 מיליון שקל. אתה מוזמן להיכנס למערכת המקוונת של משרד האוצר ולבדוק. אבל זה לא משנה, כי את התקציבים לרשויות המקומיות מעבירים כל משרדי הממשלה – החינוך, הרווחה, הבריאות. ככה המערכת עובדת. הרשויות המקומיות והעיריות משמשות קבלניות ביצוע של הממשלה (ברוב השירותים). אתה משלם כסף דרך מס ההכנסה, והממשלה מעניקה לך שירותים באמצעות הרשויות המקומיות, ומעבירה להן לצורך כך תקציבים. זאת לא תמיכה – ככה זה עובד.

            היחס בין התקציבים שמגיעה ישירות מהרשות לזה שהממשלה מעבירה אמור להיות 1:3, כלומר 75% מהתקציב אמור להגיע מהממשלה – מתוך הכספים שכולנו משלמים במסים ישירים ועקיפים. במהלך השנים הממשלה קיצצה את התקציבים האלה. איך היא עושה את זה? פשוט: היא מחליטה שאם עד עכשיו קיבלו תלמידים מתקשים במערכת החינוך 10 שעות לימוד ייחודיות בשבוע, מעכשיו הם יקבלו רק 2 שעות בשבוע. והיא מקטינה את התקציבים בהתאם. תל אביב, שנהנית מהכנסות גבוהות מארנונה מעסקים, מחליטה להמשיך לממן את שעות הלימוד ממקורות עצמיים. עיריות כמו דימונה ורשויות מקומיות כמו שלומי נאלצות להפסיק את שעות הלימוד. ואילו בקרני שומרון אין שום בעיה, כי פשוט מחריגים אותם מהקיצוץ. אם המצב הזה נראה לך הגיוני, אז סבבה. אני חושב שהוא בעייתי.

            השאלה היא לא לאן הולכים רוב תשלומי המס. השאלה היא לאן הולך החלק הנותר. אני מניח שאתה סבור שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשביל השכבות החלשות הוא להקטין את יחס החוב-תוצר. אני לא.

            מחיר החשמל בישראל זול בכל השוואה עולמית, והמדינה לא ממש תומכת בחברת החשמל. זאת הסיבה העיקרית לחובות של החברה, ולא משכורות העובדים. אם היית בודק את דו"חות החברה (ואני יכול רק לשער שלא קראת אותם מעולם), היית מגלה שמתוך כל העלויות התפעוליות של הפעלת מערכת החשמל, שכר העובדים הוא בערך 12%. יותר מ-70% נקבע לפי עלות הדלקים. אפשר להתווכח אם עובדי החברה מקבלים תנאים מופרזים או לא, אבל תשאל כל אחד שמתמצא (כלומר, כדאי שתדבר עם מישהו מחוץ למעגל הקרוב שלך), והוא יספר לך שהבעיות הפיננסיות של חברת החשמל לא נובעות משכר העובדים. ואגב, אתה חושב שאם החברה היתה בבעלות פרטית, הבעלים היה מפעיל אותה ללא כוונות רווח? מה הרווח השנתי שאתה חושב שמשקיע פרטי היה מצפה לגרוף מחברה כזו?

            הורדת נטל המס לא משנה לרוב האוכלוסיה בישראל, בגלל שחצי ממנה אפילו לא מגיע למדרגת המס הראשונה – גם במשפחות עובדות. הקטנת המעורבות הממשלתית בכל מקרה לא מביאה להקטנת נטל המס, היא מביאה להגדלת הנטל על רוב האוכלוסייה. אני גם לא מבין למה אתה אומר שאני לא מודאג מבזבוזים או מחלוקה צודקת. אני הצגתי נקודה בעייתית אחת בחלוקת המשאבים במדינה, אתה אומר שיש עוד בעיות. אתה אמנם טועה בטענות שאתה מעלה, אבל בכל מקרה גם אם היית צודק אין כאן שום סתירה. אבל אתה טועה, רק שנהיה סגורים על זה.

          • goliath הגיב:

            ואגב, אם אתה מתכוון להגיב לזה, כדאי שתעשה את זה בשרשור חדש….

        • גד השדה הגיב:

          קרני שומרון הם לא סתם מחוץ למרכז. הם מחוץ לשטח הריבוני של מדינת ישראל. רק לידיעתך…

          • רוב אזרחי ישראל מאמינים שזה כן שטח ריבוני ישראלי. הרוב הזה בא ליידי ביטוי בהרכב הכנסת ובהחלטות הממשלה לדורותיה. נכון שישנו מיעוט קולני המאמין שצריך להעביר את השטח הזה ליידי אש"פ, ושאיכשהו העברה זו תתרום לביטחון בישראל ולרווחת הערבים שיאלצו לחיות תחת משטר טרור.
            אך עדיין מדובר במיעוט חסר השפעה בעולם האמיתי.

          • royfrenk הגיב:

            מה שרוב אזרחי ישראל חושב לא רלוונטי במקרה זה- זה עניין חוקי. הגולן ומזרח ירושלים סופחו למדינת ישראל ולכן הם שטח ריבוני שחוקי ישראל חלים שם. שאר הגדה המערבית אינה כזאת. לפני מספר שבועות הולתה בקואחציה הצעה להחיל שם את חוקי המדינה, ונדחתה ע"י ראש הממשלה. כנראה שהוא מבין למה.

  4. Moshe Shay הגיב:

    המשרד לפיתוח הנגב והגליל מסבסד התנחלויות בכספים המיועדים לפיתוח עיירות הספר הנמצאות במצוקה. קריית ארבע והר חברון הודבקו לנגב,וכך ההתנחלויות שם מקבלות כספים מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3021016,00.html

    מתנחל מקבל פי 4 מתושב עיירת פיתוח.

    המדינה מעניקה את התמיכה הממשלתית הגבוהה ביותר לרשויות המקומיות מחוץ לקו הירוק. עיירות הפיתוח נמצאות הרחק מאחור.

  5. יובל הגיב:

    אני לא בטוח שאתה יודע איפה זה קרני שומרון. קרני שומרון קרובה מאוד לכפר סבא ולמעשה קרובה יותר לתל אביב מאשר נתניה, למשל. זו ממש לא פריפריה תחת שום הגדרה הגיונית שהיא. אני ממליץ לך לפתוח מפה.

  6. Alon Antin הגיב:

    תוכל לעדכן את הקישור של "תקציבי העיריות והרשויות באתר מינהל השלטון המקומי באתר משרד הפנים"?
    הוא פשוט לא עובד ולא הצלחתי למצוא זאת לבד…

    תודה מראש.

    • goliath הגיב:

      זה עובד לסירוגין. תנסה שוב. אם זה לא מצליח אתה יכול להיכנס לאתר של משרד הפנים באופן עצמוני

  7. איתמר הגיב:

    בחברת החשמל אני דווקא מבין יותר מחלוקת תקציבים, והנתונים שהבאת לא מדויקים. תוכל לקרוא על זה בדוח הביקורת ובעוד דו"ח אליו קישרתי בפוסט
    http://hazir.co.il/content/%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    הורדת הנטל תסייע בעיקר ובראשונה לשכבות החלשות, כי הם יושפעו וירגישו יותר את הוזלת המחירים. השכבות החלשות סובלות מאבטלה ושכר נמוך בגלל הנטל שבעלי המעסיקים מעבירים הלאה, בדרך של העלאת מחירים, פיטורים וכו'.
    וכתבת : "הקטנת המעורבות הממשלתית בכל מקרה לא מביאה להקטנת נטל המס, היא מביאה להגדלת הנטל על רוב האוכלוסייה" למה ואיך?
    1. הציבור משלם את המשכורות של כל אותם שכירים של הממשלה
    2. הציבור צריך לשלם יותר על הכל בגלל המעורבות. ע"ע שוק הסלולר: המדינה לקחה צעד אחורה וחילקה זכיונות וכל המדינה מרוויחה. כמובן שהאדם העני מרגיש יותר את ההבדל בין חשבון של 100 ש"ח לחשבון של 200 ש"ח. אותו הדבר יכול להתרחש בישראל בשוק החלב, הירקות, המלט, הדירות, התקשורת – ברגע שתהיה פחות מעורבות תהיה יותר תחרות והמחיר ירד.
    3. מחקרים בתחום הראו את התוצאות החיוביות של חופש כלכלי, תוכל לראות כאן :

    http://www.heritage.org/index/book/executive-highlights

    • goliath הגיב:

      דו"ח ביקורת זה דו"ח ביקורת, לא נתונים כספיים. שוב, תקרא את הדו"חות הכספיים של החברה, שמפוקחים על ידי רואה חשבון חיצוני, ואז תגיד לי אם אני צודק או טועה.

      ובנוגע לדו"ח ביקורת שלך, הוא קצת ישן (מ-2006). הנה קישור לדו"ח קצת יותר חדש (2009) שקובע כי הכשלים במשק החשמל נובעים מ:

      1. אי-עמידה בתוכניות הפיתוח הרב-שנתיות של חברת החשמל, בעיקר בגין עיכובים סטטוטוריים
      2. אי-עמידה בתוכניות ייצור של יצרני חשמל פרטי (מבוסס גז טבעי), בעיקר עקב מורכבות האישורים התכנוניים, וייתכן שגם בשל חוסר כדאיות כלכלית
      3. עידוד חלקי בלבד של תוכניות לחיסכון באנרגיה, בעיקר בשל חוסר תקצוב מתאים, שהביא לגידול ניכר בביקוש לחשמל בשנים האחרונות
      4. אי-עמידה ביעדים שנקבעו לייצור חשמל חלופי (מבוסס שמש, רוח וכדומה), בעיקר עקב מורכבות האישורים התכנוניים וחוסר כדאיות כלכלית
      5. מבנה משק החשמל בישראל הוא מונופוליסטי, וככזה הוא מביא לחוסר יעילות ואין בו עידוד לייצור חשמל חלופי.

      יש ללחוץ כדי לגשת אל m02434.pdf

      אבל זה בכלל לא משנה, כי במשק החשמל לא יכולה להיות תחרות באמת. כדי שתהיה תחרות צריך לייצר כמות עודפת של המוצר, וזה לא יקרה בתחום החשמל, כי העלויות גבוהות מדי. אתה חושב שיהיו כאן חמש תחנות פרטיות שכל אחת תייצר 1,000 מגה-ואט, והמדינה תחליט ממי לקנות? אין סיכוי. מה שיקרה (וזה מה שקורה כבר עכשיו, אגב), זה שיבטיחו ליצרני החשמל תעריף גבוה כדי לעודד אותם, והם כל הזמן ינסו לגבות מהמדינה יותר. אתה מוזמן לבדוק מה קרה במשק החשמל בקליפורניה בעקבות ההפרטה ולחזור אלי עם המסקנות.

      הקטנת המעורבות הממשלתית לא מביאה להקטנת נטל המס – פשוט מאוד כי זה שני נושאים שונים. באופן תיאורטי, הממשלה יכולה להפריט את כל החברות, החינוך ואת הבריאות, ועדיין להחליט להעלות את מס ההכנסה ומס החברות. אלה שני נושאים שונים. אתה מניח שהחיסכון שהמדינה תשיג על ידי צמצום הפעילות בתחום אחד יביא לכך שהיא תפחית מסים. יכול להיות שהיא תחליט לעשות את זה, אבל זה לא הכרחי מבחינתה, ובכל מקרה לא קשור. היא גם יכולה לקחת את כל הכסף שהיא תחסוך ולקנות בו 100 מטוסי F78 או משהו בסגנון.

      הציבור אמנם משלם את המשכורות של האנשים שהממשלה מעסיקה. האנשים האלה הם רופאים, מורים, עובדים סוציאליים וכו', כלומר הם נותנים שירות לאזרח תמורת הכסף. אתה יכול לחשוב שהשירות שהם נותנים גרוע, או שהשוק הפרטי יצליח לתת את השירות הזה במחיר יותר נמוך ובאיכות יותר גבוהה. כאמור, אני לא חושב ככה, אבל בכל מקרה זה די דמגוגי לטעון שאנשים פשוט מקבלים כסף.

      קשה לי לשפוט כרגע לגבי שוק הסלולר, כי החברות החדשות מנסות לחדור לשוק ומציעות מחירים שעשויים להיות לא כלכליים לטווח ארוך. בכל מקרה, בתחום רשתות השיווק הממשלה לא מתערבת איך אתה מסביר את המחירים הגבוהים שגובות שופרסל ומגה? למה כשתנובה מעלה מחירים, שטראוס מעלה אחריה, במקום לנסות להציע את המוצרים שלה במחיר יותר נמוך ולהגדיל נתח שוק. איפה היעילות המפורסמת שלך השוק הפרטי בתחום הזה?

      יכול להיות שמחקרים הראו את היעילות של חופש כלכלי. המציאות, לעומת זאת, מראה בעיקר את הנזק שהורדת רגולציה והסתמכות על "אחריות חברתית" מצד גורמים עסקיים עשויות לגרום.

      בלי מעורבות ממשלתית המצב בשוק המלט היה הרבה יותר גרוע, כי הוא נשלט על ידי המונופול של נשר, חברה פרטית בשליטת קבוצת אי.די.בי.

      והנה, עוד מחקר, קצת ישן אמנם (2003) אבל עדיין. שבדק את מחירי החשמל בישראל ובעולם. מתוך 28 מדינות שנבחנו, ישראל היא במקום 23 במחיר (במדינה במקום הראשון, פורטוגל, החשמל הוא הכי יקר). המדינות היחידות שיותר זולות מישראל הן פינלנד, ארה"ב, שווייץ , נורבגיה וניו זילנד – וזה בעיקר שיש להן מקורות אנרגיה זמינים בעלות נמוכה יותר:

      יש ללחוץ כדי לגשת אל m00602.pdf

  8. Noki Lavie הגיב:

    מה שכולם שוכחים לומר זה, למה החישוב הוא לתושב. אם יחשבו לתלמיד – אחוז התלמידים מתושבי קרני שומרון הוא כפול מאחוז התלמידים בתל אביב… אז יצא שהבסיס שווה. וזה בלי להוסיף שקרני שומרון מקבלת תלמידים מהאזור לבתי הספר שלה – כלומר יש עוד תלמידים לא תושבים… והתמיכה הממשלתית היא לתלמיד לומד ולא אם הוא גר שם או לא. כמובן שהתעשיה המקומית לא עומדת ביחס ישר לאוכלוסייה כמו התל אביב, ולכן הכנסות העירייה קטנות יותר – לכן הממשלה עוזרת יותר.

    • goliath הגיב:

      רועי פלד (נדמה לי שזה השם) מציג את התחשיב הבא:

      מספר הילדים בקרני שומרון הינו 2,200 (כ-35%), בדימונה 9,600 (כ-30%), בשלומי 1,900 (כ-32%) ובת"א-יפו 78,000 (כ-19%).
      כאמור, זה לא אמור לשנות את אחוז התמיכה אבל תקציב חינוך ממשלתי פר תושב בין הגילאים 0-17 הינו כדלקמן:
      קרני שומרון – 10,590 ש"ח
      תל אביב יפו – 4,092 ש"ח
      שלומי – 4,052 ש"ח
      דימונה – 2,938 ש"ח
      כלומר, המספרים החדשים מצמצמים את הפער בין תל אביב ושלומי לקרני שומרון לפי 2.5 "בלבד" ומרחיבים את הפער בין קרני שומרון לדימונה לפי 3.6

  9. חבר'ה, הכל פוליטי. זו דרכו של העולם. מותר לימנים לנצל את עוצמתם הפוליטית ככל יכולתם בדיוק כמו שהשמאל מנצל את עוצמתו (החלשה הרבה יותר). תפסיקו להתבכיין ותבינו שזו דרכו של העולם. אם לא תולידו עוד הרבה יותר ילדים, הימין ישלוט פה לדורות ובצדק. אז תפסיקו ליילל וצאו לעבוד !!!!!

  10. yuval goldstein הגיב:

    פעם ראשונה בבלוג הזה. התרשמתי עמוקות מהתשובות הרהוטות והבהירות שלך גוליית. כל הכבוד !

    • goliath הגיב:

      תודה רבה. אני חייב להודות שהצורך להגיב לאנשים שמעלים טענות ושאלות הוא הסיבה העיקרית לכך שאני לא מעלה פוסטים לעתים קרובות מדי… זה עבודה מתמשכת…. אבל נחמד מאוד לקבל פידבק חיובי – וזה תקף, כמובן, לגבי כל שאר המגיבים


ומה יש לך להגיד על זה?